לאט לאט לחכות להישגים של ילדים
חשוב לי לשתף אתכם ב"אני מאמין" שלנו המאמנים באלתרמנס.
לפני כחודש כתבתי בפייסבוק פוסט שבו דיברתי על חוסר הסבלנות של חלק מהמאמנים והדרישה הבלתי מותאמת ליכולות הפיזיולוגיות של הילדים אותם הם מאמנים. לצערי,נתקלתי במאמנים שונים, שנתנו לילדים שהם מאמנים, אימונים חסרי פרופורציות ליכולות שלהם, ודרשו מהם לבצע אימונים שבימי הטובים ביותר כספורטאי הישגי, רק חלמתי לבצע. הסיבות לכך הם רצון לראות תוצאות עכשיו וככל הנראה, חוסר הבנה מקצועית.
זו לא חוכמה לקחת ילד בן 10-13 ולהפוך אותו לאלוף ישראל. "כל מה שצריך לעשות" זה לתת לו להתאמן הרבה והשיפור יגיע. אבל, מה יקרה עם הילד בעוד שנה, שנתיים שלוש?
באלתרמנס אנחנו מאמינים כי חשוב לבנות את הילדים בצורה הדרגתית. לכל שלב התפתחותי יש את המרכיבים שצריך לעבוד עליהם, מרכיבים שאם מפספסים אותם, יהיה מאוד קשה "להשלים" בהמשך. קואורדינציה, טכניקה, מהירות וזריזות הם יכולות מהכושר הגופני שאם הילד לא יעבוד עליהם בגיל צעיר, יהיה לו מאוד קשה לשפר בהמשך. לרוץ 5 או 10 ק"מ, זו לא בעיה. אבל לרוץ 1-2 ק"מ מאוד מהר, זו בעיה.
הגוף שלנו מתרגל לגירויים שאנחנו נותנים לו. אם ילד מבצע אימון קשה היום, "מחר", על מנת להשיג את אותו אפקט של שיפור, הוא יצטרך לעשות אימון מאוד קשה ו"מחרותים" הוא יצטרך לעשות אימון מאוד מאוד קשה. ואין לזה סוף…
אני מבין כי הילדים רוצים להשתפר ולראות את התוצאות עכשיו. קשה מאוד להסביר לילד (ולרוב גם להורה) שאם תתאמן עכשיו, עוד שנה תראה את התוצאות. אבל זה מה שאנחנו מאמינים בו. אנחנו רואים את טובת הילד ואת הרצון להפוך אותו בעתיד לספורטאי טוב יותר. אנחנו משלבים באימונים, לצד עבודה אירובית, הרבה עבודה על מרכיבים נוספים כמו זריזות, טכניקה, קואורדינציה ומהירות.
זה נכון שילד שמתחרה בתחרות ולא מצליח כמו שהוא רוצה, מתבאס. הפתרון הוא לא דווקא יותר אימונים, אלא שיחות והסבר כי הילד צריך להסתכל על עצמו ועל השיפור שהוא עושה, ולא בהשוואה לאחרים.
יש לנו מספיק הצלחות עם ילדים בקבוצה ולכן אני רק יכול להגיד לכם, תסמכו עלינו! הכי חשוב זה לוודא שהילדים מתרכזים בדברים החשובים – הנאה, כיף ושיפור (ביחס לעצמי).
במידה ואתם מרגישים צורך לדבר איתי באופן אישי על נושאים מסוימים הקשורים לאימונים של הילדים, מוטיבציה וכו', תרגישו חופשי.
בהצלחה!
